תשאול הידע הקיים
מתחילים משיחות עם מי שיודע, והופכים את זה לידע כתוב שאפשר לשאול אותו בשפה חופשית ולקבל תשובה עם מקור.
ענף: תעשייה וייצור
תעשייה: הידע הקריטי יושב אצל מי שיוצא לפנסיה
בכל מפעל יש את האדם שיודע למה המכונה הזאת מתנהגת ככה. הידע הזה כמעט אף פעם לא כתוב, והנהלים שכן כתובים יושבים בקלסר שאיש לא פותח. זה סיכון תפעולי, לא רק אי נוחות.
נהלים נגישים
תיעוד איכות
הדרכת צוותים
דוחות תפעול
איפה זה כואב
ארבעה דפוסים שחוזרים במפעלים ובחברות ייצור.
ידע לא כתובהפתרון לתקלה חוזרת חי אצל שני אנשים בלבד
נוהל שאיש לא קוראהמסמך קיים, ארוך מדי, ולא נגיש ברגע שצריך אותו
תיעוד איכות ידנידוחות חריגה וסבבי תיקון נכתבים מחדש כל פעם
הדרכה שלא נדבקתעובדי ייצור לא יושבים מול מחשב, וההדרכה נבנתה כאילו כן
מה אנחנו עושים
מהידע שבראש לידע שאפשר לשאול
לא נוגעים במערכות הבקרה ולא בבטיחות. נוגעים בידע ובניירת שסביבם.
נהלים שנגישים בשטח
הנוהל הופך לתשובה קצרה לשאלה ספציפית, נגישה מהטלפון, במקום מסמך בן ארבעים עמודים.
תיעוד איכות מקוצר
דוח חריגה נבנה מהנתונים ומהתיאור, במבנה שהתקן שלכם דורש, והמהנדס עורך במקום לכתוב.
הדרכה שמתאימה לשטח
חומרים קצרים בעברית ובשפות נוספות, מותאמים לעובדים שלא עובדים מול מסך.
מתי כדאי לדבר
חברות מזון, פארמה, אלקטרוניקה ותעשייה ביטחונית כבר בקיר הלקוחות שלנו.
אם זה נשמע מוכר, שווה שיחה
- ידע קריטי תלוי בכמה אנשים ותיקים
- תיעוד איכות ורגולציה גוזל שעות הנדסה
- אותה תקלה מטופלת מחדש בכל פעם
- צריך להכשיר צוותים שלא מול מחשב
מה שואלים אותנו על זה?
אתם נוגעים במערכות הייצור?
לא. אנחנו לא נכנסים למערכות בקרה, לבטיחות או ל-OT. אנחנו עובדים על שכבת הידע והניירת: נהלים, תיעוד, דוחות, הדרכה ותקשורת פנימית.
איך מוציאים ידע מאנשים שאין להם זמן?
לא בבקשה לכתוב מסמך, כי זה לא קורה. בשיחה מוקלטת קצרה שמתומללת ומסודרת אוטומטית, ועובר עליה מי שיודע. עשרים דקות של מומחה שוות יותר מבקשה לכתוב עשרה עמודים.
זה עומד בדרישות תקן?
המבנה של התיעוד נקבע לפי התקן שאתם עובדים לפיו, וכל מסמך עובר אישור אנושי לפני שהוא נכנס. אנחנו מקצרים את הכתיבה, לא מדלגים על האחריות.
העמודים שממשיכים מכאן
נדבר על מה שתקוע אצלכם?
שיחת היכרות קצרה, בלי מצגת ובלי התחייבות. נמפה יחד מה כבר יש, ונגיד ביושר אם יש לנו מה להוסיף.